הסרעפת היא שריר הנשימה של כל היונקים. אצל בני האדם השתנתה נשימת הסרעפת לנשימת בית החזה בתהליך אבולוציוני לא ברור לגמרי והם אינם מנצלים את מלוא כמות האוויר היכולה להיכנס לריאות במהלך כל נשימה. שרירי בית החזה אינם שרירי נשימה. כאשר אנו שואפים אוויר בעזרת שרירי בית החזה, כמות האוויר הנכנסת לריאות, קטנה משמעותית מזו הנשאפת בעזרת הסרעפת. הסרעפת ממוקמת מתחת לבית החזה. כאשר אנו שואפים אוויר בעזרתה, היא יורדת למטה, לכיוון הבטן ומאפשרת למלוא כמות האוויר שהגוף זקוק לו להיכנס לתוך הריאות. נשימה סרעפתית אוטומטית משפיעה לטובה על מערכת העצבים, מערכת הקול, סיבולת לב-ריאה וחילוף חומרים. מכאן ניתן להסיק שנשימה בעזרת הסרעפת תורמת לאיכות חייו של כל אדם, ולא רק לזה שקולו הוא מקצועו.