שאלות ותשובות בנושא פיתוח קול

במהלך השנים הארוכות בהן אני מלמדת פיתוח קול נתקלתי בשאלות רבות של תלמידים ושל אנשים אחרים שהתעניינו בנושא. הנה חלק מהשאלות שנשאלתי והתשובות שנתתי עליהן:
 

 

תשובה:
הסרעפת היא שריר הנשימה של כל היונקים. אצל בני האדם השתנתה נשימת הסרעפת לנשימת בית החזה בתהליך אבולוציוני לא ברור לגמרי והם אינם מנצלים את מלוא כמות האוויר היכולה להיכנס לריאות במהלך כל נשימה. שרירי בית החזה אינם שרירי נשימה. כאשר אנו שואפים אוויר בעזרת שרירי בית החזה, כמות האוויר הנכנסת לריאות, קטנה משמעותית מזו הנשאפת בעזרת הסרעפת. הסרעפת ממוקמת מתחת לבית החזה. כאשר אנו שואפים אוויר בעזרתה, היא יורדת למטה, לכיוון הבטן ומאפשרת למלוא כמות האוויר שהגוף זקוק לו להיכנס לתוך הריאות. נשימה סרעפתית אוטומטית משפיעה לטובה על מערכת העצבים, מערכת הקול, סיבולת לב-ריאה וחילוף חומרים. מכאן ניתן להסיק שנשימה בעזרת הסרעפת תורמת לאיכות חייו של כל אדם, ולא רק לזה שקולו הוא מקצועו.
 

תשובה:
כל אדם נולד עם סוג קול מסוים ועם מנעד מסוים אליו יוכל להגיע לאחר שנים של לימודי פיתוח קול. ייתכן שגם לאחר שנים של שיעורי פיתוח קול לא תוכלי לשיר באותו סולם כמו הזמרת האהובה עלייך, כיוון שלזמרת המסוימת הזו יש קול טבעי גבוה יותר משלך. אתן לך דוגמא: בחורה שגובהה הוא 160 סנטימטר, לא תוכל להיות גבוהה יותר גם אם תתאמן במשך שעות בכל יום בחדר כושר עם מאמן צמוד. היא כן תוכל לשפר את יציבתה, גמישותה, ומערכת שריריה בתהליך האימון. כך הדבר גם בנושא פיתוח קול. במשך לימודי פיתוח קול תוכלי להביא את ההפקה הקולית שלך למקסימום האפשרי. ובינינו, למה לך לשיר כמו הזמרת האהובה עלייך? שירי כמוך! שירה ייחודית רק לך!
 

יש סיכוי!!! לפני שאת מגיעה לשיעורי פיתוח קול, רצוי שתיבדקי אצל רופא גרון שיוודא שאין לך בצקות, נפיחות או, חלילה, יבלת על מיתרי הקול. אם מיתרי הקול שלך יימצאו תקינים, או אפילו עם נפיחות, אפשר בהחלט לשקם אותם. בנוסף ללימודי פיתוח קול אני עוסקת רבות בשיקום קולות פגועים. זו עבודה מדויקת ומרתקת מאד. ראשית תלמדי לנשום נכון. תלמדי להפיק את הצליל מהמקום הנכון בחלל הפה. תלמדי איך לדבר נכון בלי לצעוק ובלי למשוך משפטים ארוכים מדי עד סוף האוויר. העבודה על שיקום הקול דורשת ריכוז רב בזמן השיעור, הן שלך ויותר מכך – שלי. זו עבודה שדורשת סבלנות רבה מצידך (לי יש את כל הסבלנות לעניין זה). העבודה אטית ומדויקת ותוך זמן לא ארוך, אם תיישמי את מה שלמדת בשיעור גם בעבודתך, תתחילי לחוש בהבדל. הפקת הצליל תיהפך קלה יותר. לא תתעייפי מדי לאחר יום עבודה בבית הספר, תוכלי לשיר ביתר קלות בחבורת הזמר. ככל שתתמידי בלימודייך, תגלי שאפשר להיות מורה בבית ספר וגם לשיר להנאתך בשעותייך הפנויות.

 

בין חמש לעשר דקות תרגול ביום. כן, זו לא טעות. זה כל הזמן הנדרש מתלמיד לתרגול יומי בבית. בשלבים הראשונים של הלימוד כל שעל התלמיד לעשות הוא לעבוד על תרגילי הנשימה שקיבל ממני. כדי שלא ישכח מה עליו לעשות מקבל התלמיד דפי תרגול. העבודה על תרגילי הנשימה נמשכת לא יותר מ-10 דקות. כדאי לעשות אותה יותר מפעם אחת ביום, אבל לא חובה. לאחר מכן, כאשר מתחילים לעבוד על המפתחים (עדיין ללא קול) נוספים עוד מספר תרגילים הגוזלים עוד כמה דקות ביום. לאחר תקופה קצרה אין צורך לתרגל אותם יותר. תרגילי קול עושים רק בשיעור. אין לתרגל בבית!!! הסיבה לכך היא שאדם אינו שומע את קולו כמו ששומעים אותו אלה שסביבו. ודאי קרה לך בפעם הראשונה ששמעת הקלטה שלך ואמרת: זה לא דומה לקולי. טעות. זהו אכן קולך אלא שאינך מכירה אותו. כמו כן תלמיד בשנותיו הראשונות ללימודי פיתוח קול, אינו יכול לדעת אם ביצע את התרגילים נכון והוא עלול להרוס הרבה יותר מלשפר. תרגילי שירה עושים רק בשיעור כשאוזנו של המורה כרויה לכל טעות או הפקה לא נכונה של הצליל.

 

בודאי. אסביר מה קורה כשאת שרה. כיוון שאינך יודעת להשתמש בפלג גופך העליון על מנת להפיק צליל, (כן, כל פלג הגוף העליון משתתף בהפקת הצליל), וכנראה שאינך משתמשת נכון בסרעפת ואינך נושמת נכון, את לא משתפת את שתי תיבות התהודה שלך: התחתונה – בית החזה והעליונה – הראש. כשאת שרה בצלילים הנמוכים הצליל יוצא לך גרוני וחזק, אולם כשאת מנסה לשיר גבוה, הצליל אינו יכול להישאר בגרון (אסור לו מראש להיות שם) והוא עולה לתיבת התהודה העליונה – לראש, בלי שאת מחזקת אותו בעזרת הסרעפת והלוע, ואז הוא אכן נשבר ונשמע קטן ודק. כשתלמדי באופן קבוע בשיעורי פיתוח קול, תביני מה עלייך לעשות כדי למנוע את התופעה. ככל שתתמידי בלימודייך, כך תלך התופעה שדיברת עליה ותיעלם כליל. קולך ייהפך אחיד וחזק, המנעד הקולי שלך יגדל ולא תסתכני בהצטרדות בגלל שירה גרונית.
 

כפי שכבר ציינתי בשאלה אחרת, לבני האדם יש שתי תיבות תהודה. תיבת התהודה של בית החזה, שנמצאת בחלק העליון של בית החזה, מתחת לצוואר והיא התיבה הגדולה שנותנת לקול את המליאות שלו, את העומק, ולמעשה את האישיות של האדם. תיבת התהודה השנייה – הראש שנמצאת בחללי הסינוסים, מעל העיניים ובצידי האף. זו התיבה הקטנה יותר שנותנת לצליל את הצלילות שלו, הגמישות והמתכתיות. אדם לא מקצועי שר למעשה מהגרון ואז תיבת התהודה התחתונה לוקחת חלק עיקרי בהפקת הצליל. כשהוא מטפס לצלילים הגבוהים הצליל עובר לתיבת התהודה העליונה – לראש. כשלומדים פיתוח קול באופן מסודר, לומדים קודם כל לא להשתמש בגרון להפקת הצליל, אלא להעביר אותו למקום מסוים בחלל הפה. לאחר מכן לומדים להשתמש בשתי תיבות התהודה – העליונה והתחתונה במקביל. תוך כדי אימון מתבטל לחלוטין המושג "קול ראש" או "קול חזה" והקול מופק בצורה אחידה, צלול, גמיש ומלא משתי תיבות התהודה בו זמנית.
 

אם קולך הטבעי הוא מחוספס, הוא יישאר כזה גם לאחר שתלמד שנים פיתוח קול. ההבדל יהיה שאחרי מספר שנות לימוד יתרחב המנעד הקולי (המחוספס) שלך, לא תסתכן בהצטרדות לאחר שירה של שניים או שלושה שירים ובאופן כללי יהיה לך קל הרבה יותר להפיק צליל ולעמוד על במה ערב שלם בלי להתעייף. פיתוח קול אינו משנה את קול האדם, הוא רק משפר אותו ומשכלל את היכולת הביצועית.
 

זו שאלה כיבדת משקל. יש הבדל ענק בין שיעורי פיתוח קול ובין הדרכה קולית. אם לא למדת עד היום פיתוח קול אין לי דרך להדריך אותך איך להפיק את קולך בצורה נכונה. זו תורה ארוכה ומרתקת ולוקח שנים ללמוד אותה לעומק. אולם אם אתה חייב לגשת לאודישן בקרוב, אוכל להדריך אותך איך להגיש את השיר, איך לעמוד על הבמה, איך להבין את תוכן השיר ולבטא נכון וברור כל מילה והברה וכו'. כל זה לוקח כשלושה, ארבעה שיעורים. מקווה שהדרכה קולית קצרצרה כזו אכן תעזור לך לעבור את האודישן, אבל תצטרך להתחיל ללמוד פיתוח קול בצורה מסודרת. למען ההגינות עלי להודות שאינני נוהגת להעביר שיעורים של הדרכה קולית. שיטת ה"אינסטנט" הזו אינה לרוחי כלל וכלל. כמי שרוצה לעסוק במקצוע הבמה (שירה או משחק), אתה חייב ללמוד פיתוח קול בצורה מסודרת ולא "לחטוף" ארבעה שיעורים על הדרך ולהסתפק בזה. זה לא רציני ולא מקצועי ובסופו של דבר עלול להרוס לך את הקול ולמנוע ממך להגשים את שאיפותיך.
 

מאד לא מומלץ. אולי בשלושת השיעורים הראשונים תוכלנה ללמוד ביחד, אבל לאחר מכן כל אחת מכן תצטרך ללמוד בנפרד. שיעור פיתוח קול הוא אישי מאד. לכל תלמיד יש את קצב ההתקדמות שלו, את התפיסה שלו וההבנה איך לבצע כל תרגיל ותרגיל. כשלומדים בקבוצה או אפילו בזוגות מתעוררות כמה בעיות: הראשונה היא של המורה שלא יכול להקדיש את מלוא תשומת ליבו לתלמיד הבודד והוא צריך "לנדוד" ולחלק את תשומת הלב בין שני תלמידים וכתוצאה מכך מתעכבת ההתקדמות של שני התלמידים או לפחות של אחד מהם. הבעיה השנייה היא של התלמידים עצמם. לכל תלמיד קצב התקדמות שונה ותפיסה שונה לגבי ביצוע התרגילים. בעוד שתלמיד אחד יתפוס את התרגיל בדרך אחת והשני לא – תיווצר תחרותיות שאין לה מקום בשיעורי פיתוח קול. התלמיד שתפיסתו אחרת משל חברו עלול להרגיש שהוא מוצלח פחות – דבר שאינו נכון ברוב המקרים. אם ילמד בשיעור נפרד יוכל גם הוא להתקדם, כי הדרך שאעביר לו את השיעור תהיה שונה מזו של חברו.
 

ועוד איך!!!! וככל שתקדים ללמוד כך ייטב לך. אינני יודעת אם למדת אי פעם פיתוח קול או שהתחלת לשיר ולהופיע ללא לימודים. כך או כך חשוב שתתחיל ללמוד בצורה מסודרת. גם אם יש לך קול נפלא, חזק וצלול, ככל שתשיר ותופיע מבלי שאתה יודע איך להפעיל את המערכת הקולית שלך, תגרום לעצמך נזקים שכרגע אינך יכול לחוש בהם, אבל כשתתחיל להרגיש כאבי גרון ועייפות קולית, זה עלול להיות מאוחר מדי. בוא ואהיה כנה איתך. עדיף להתחיל ללמוד פיתוח קול לפני שעולים על במה מקצועית, ובכל זאת לא מאוחר לעשות זאת גם עכשיו. ההתקדמות שלך תהיה אולי אטית יותר בראשית הלימודים אבל לאחר זמן לא רב תתחיל בעצמך לחוש בשינוי בזמן ההופעה. וככל שתתמיד בלימודי פיתוח קול במשך שנים, תברך את עצמך על החלטתך ללכת בדרך זו. כך תשמור על קולך ותשפר את היכולת הביצועית שלך לאורך זמן.
 

אין לי על כך תשובה ברורה ונחרצת. לימודי פיתוח-קול אינם דומים ללימודים על תואר כלשהו באוניברסיטה. יש תלמידים שיכולים לעלות על במה ולהופיע כבר אחרי כשנתיים של לימודים, אחרים מתחילים ללמוד לאחר שכבר החלו להופיע באופן מקצועי, לתלמיד אחר ייקח זמן רב יותר עד שירגיש בשל להופעה על במה. באופן כללי אני סבורה שתלמיד שלמד פחות משלש שנים רצופות באופן קבוע, לפחות פעם אחת בשבוע, עדיין לא יכול להשתמש בגופו להפקת הצליל בדרך הנכונה והאוטומטית. ובמילה "אוטומטית" אני מתכוונת לכך שכאשר הוא עולה לשיר, הגוף מפיק את הצליל בצורה אוטומטית והזמר מתרכז אך ורק במילים ובהגשה. ועוד עניין חשוב ביותר. אין תאריך יעד לסיום לימודי פיתוח קול. כל עוד קולו של האדם הוא מקצועו, עליו להמשיך וללמוד פיתוח קול. כדי שכל מה שלמד לא ילך לאיבוד.
 

פעם בשנה אני עורכת ערב תלמידים. זהו מופע בו משתתפים תלמידים שלומדים אצלי מעל שנה. גם התלמידים שאינם רוצים להיות זמרים מקצועיים ולומדים פיתוח קול להנאתם בלבד, משתתפים בשמחה בערב התלמידים. כמה חודשים לפני הערב בוחר כל תלמיד שיר. ביחד אנחנו לומדים אותו לעומק. ראשית עוברים על המנגינה, מבצעים אותה ומוודאים שהיא מתאימה ליכולותיו הקוליות של התלמיד. לאחר מכן עוברים אל התוכן. מנתחים את הטקסט, מנסים להבין על מה בדיוק מדבר השיר. כל זאת כדי שהתלמיד יתחבר אל הטקסט וישיר אותו כאילו הוא מעורב בו אישית. כשהשיר מוכן, אני מצלמת את התלמיד במצלמת וידאו ושיעור לאחר מכן אנחנו צופים ביחד בתוצאה, מנתחים אותה, משפרים את הטעון שיפור ומצלמים שוב, עד שהתוצאה טובה בעיני ובעיני התלמיד. גם ערב התלמידים מצולם ועולה לאחר מכן לאתר שלי וליוטיוב.